סקירה כללית
בעלי workspace ומנהלי מערכת יכולים לקבוע באילו מיקומים ב-Google Drive יוכל ChatGPT להשתמש. אפשר לאפשר גישה לאחסונים שיתופיים נבחרים, לחסום אחסונים שיתופיים נבחרים, ובנפרד לאפשר או להשבית גישה לאחסון שלי.
אמצעי הבקרה האלה חלים על פעולות נתמכות של חיפוש, קריאת קבצים וכתיבה. בנוסף, הקבצים חייבים להיות נגישים לחשבון Google של המשתמש המחובר. שינוי המדיניות ב-ChatGPT אינו משנה את ההרשאות ב-Google Drive.
זמינות
אמצעי הבקרה האלה זמינים ב-workspace בתוכנית Enterprise שבהם הם הופעלו. ודאו שאתם ב-workspace הרצוי ב-ChatGPT, שאתם בעלי ה-workspace או מנהלי מערכת בו, ושהאפליקציה מופעלת. אם אמצעי בקרת בטיחות ואבטחה עדיין אינם מופיעים, פנו לצוות שמטפל בחשבון שלכם ב-OpenAI או לתמיכה של OpenAI. ציינו את תוכנית ה-workspace שלכם, את התפקיד שלכם ואת אמצעי הבקרה שאינכם מוצאים.
לפני שמתחילים
החליטו לאילו אחסונים שיתופיים הארגון שלכם רוצה לאפשר גישה ואילו לחסום.
אספו את המזהים של האחסונים השיתופיים האלה. השתמשו במזהים, ולא בשמות האחסונים או בכתובות URL.
החליטו אם לאפשר לחברים להשתמש בקבצים מחוץ לאחסונים שיתופיים, באמצעות מתן גישה לאחסון שלי.
בחרו קבצים וחשבונות לבדיקה, שבעזרתם תוכלו לוודא שהגישה פועלת כמתוכנן.
איתור ואימות של מזהי אחסונים שיתופיים
מזהה של אחסון שיתופי הוא גם המזהה של תיקיית השורש שלו.
פתחו את האחסון השיתופי עצמו ב-Google Drive בדפדפן.
אם הכתובת שלו מכילה
/folders/, העתיקו את המזהה שמופיע אחרי המקטע הזה, ללא פרמטרים של שאילתה.ודאו שפתחתם את תיקיית השורש של האחסון השיתופי, ולא קובץ או תיקייה בתוכו.
אם אינכם מצליחים לזהות את האחסון השיתופי, בקשו ממנהל Google Workspace שלכם את המזהה שלו. מנהלי מערכת יכולים גם להשתמש ב-Google Drive API כדי להציג רשימה של אחסונים שיתופיים ולאמת מזהה ושם של אחסון שיתופי.
הגדרת גישה לאחסונים שיתופיים
פתחו את Google Drive בהגדרות האפליקציות של ה-workspace שלכם.
פתחו את אמצעי בקרת בטיחות ואבטחה.
בחרו אחסונים מורשים או אחסונים חסומים.
הזינו את מזהי האחסונים השיתופיים, או העלו קובץ CSV.
הגדירו בנפרד את מתן גישה לאחסון שלי.
בחרו שמירה.
פתחו שוב את ההגדרות וודאו שמצב הגישה, הרשימה וההגדרה של האחסון שלי נשמרו כראוי.
אחסונים מורשים: ChatGPT יכול להשתמש באחסונים השיתופיים שברשימה, בכפוף להרשאות Google של המשתמש המחובר. רשימה ריקה חוסמת את כל האחסונים השיתופיים.
אחסונים חסומים: ChatGPT מחריג את האחסונים השיתופיים שברשימה. רשימה ריקה אינה מחריגה אף אחסון שיתופי.
השתמשו במצב גישה אחד לאחסונים שיתופיים בכל פעם. אי אפשר לשלב בין רשימת אחסונים שיתופיים מורשים לרשימת אחסונים שיתופיים חסומים.
ניהול הגישה לאחסון שלי
האפשרות מתן גישה לאחסון שלי מופעלת כברירת מחדל. היא חלה על קבצים מחוץ לאחסונים שיתופיים, כולל קבצים ששותפו מהאחסון שלי של אדם אחר.
ההגדרה הזו אינה תלויה ברשימת האחסונים השיתופיים. השבתתה אינה חוסמת תוכן באחסון שיתופי שהגישה אליו מותרת לפי שאר ההגדרות.
העלאה או הורדה של רשימה
קובץ CSV מכיל מזהה אחד של אחסון שיתופי בכל שורה. אפשר להוסיף כותרת עמודה drive_id, אך אין חובה לעשות זאת. מזהי אחסונים שיתופיים מבחינים בין אותיות גדולות לקטנות.
העלאת קבצים מוסיפה מזהים ייחודיים לטיוטת הרשימה. בחרו שמירה כדי להחיל אותם.
הורידו את הרשימה הנוכחית לפני ביצוע שינויים גורפים. הקובץ שיורד כולל את הטיוטה הנוכחית, לרבות שינויים שלא נשמרו.
זיהוי שמות האחסונים
חיבור חשבון Google שלכם יכול להציג את שמות האחסונים שיש לכם גישה אליהם. אין חובה לחבר את החשבון כדי להזין ולשמור מזהי אחסונים שיתופיים. שם שלא זוהה אינו מעיד כשלעצמו על כך שהמדיניות אבדה.
בדיקת התצורה
השתמשו בתוכן שאינו רגיש לצורך הבדיקה. לבדיקות כתיבה, השתמשו בפריט בדיקה ובצעו שינוי שאינו מזיק.
בצעו את הבדיקות באותו חשבון Google שבו ישתמש חבר ה-workspace ב-ChatGPT.
ודאו שאפשר לפתוח באמצעות החשבון כל קובץ בדיקה ישירות ב-Google Drive.
התחילו שיחה חדשה ב-ChatGPT ובקשו קובץ מאחסון שיתופי מורשה.
בקשו קובץ מאחסון שיתופי שהוחרג. ChatGPT לא אמור לאחזר את התוכן שלו.
בדקו גישה לקובץ באחסון שלי בהתאם להגדרה השמורה של מתן גישה לאחסון שלי.
אם החברים משתמשים בפעולות כתיבה נתמכות, בדקו פעולת כתיבה מאושרת במיקום מורשה ופעולת כתיבה שמכוונת למיקום שהוחרג.
ייתכן שיידרש זמן עד ששינויי המדיניות יחולו בכל המערכת. לפני שתסתמכו על מדיניות מחמירה יותר, בדקו בקשות חדשות שאמורות להיות מורשות ובקשות שאמורות להיחסם.
אם תוכן שהוחרג עדיין מופיע
בדקו אם התשובה התבססה על בקשה חדשה דרך Google Drive. מידע שכבר נמצא בשיחה או בזיכרון אינו מעיד על כך שהאפליקציה אחזרה אותו שוב. אל תדביקו תוכן שהוחרג בפרומפט הבדיקה.
פתחו שוב את אמצעי בקרת בטיחות ואבטחה ובדקו את מצב הגישה לאחסונים, המזהים וההגדרה מתן גישה לאחסון שלי שנשמרו. ודאו שקובץ הבדיקה נמצא באחסון השיתופי או במיקום באחסון שלי שאליו התכוונתם.
אם בקשה חדשה דרך האפליקציה עדיין מאחזרת תוכן שהוחרג, פנו לצוות שמטפל בחשבון שלכם ב-OpenAI או לתמיכה של OpenAI. צרפו את המגבלות השמורות הרלוונטיות, את מזהה הקובץ שבו התגלתה הבעיה או קישור אליו, את החשבון המחובר וה-workspace, את שעת הבדיקה ואזור הזמן, ותיאור של מה שקרה. אם מופיע מזהה בקשה, צרפו אותו; אחרת, ציינו שלא הוצג מזהה. אל תצרפו את התוכן שהוחרג עצמו.
הכרת המגבלות
אמצעי הבקרה לאחסונים שיתופיים חלים על אחסונים שיתופיים שלמים. הם אינם מאפשרים החרגה לפי תיקייה, קובץ בודד, משתמש, קבוצה או תווית ב-Google Drive.
קיצורי דרך אינם עוקפים חסימה של מיקום.
מדיניות ה-workspace אינה מעניקה למשתמש הרשאות גישה שאין לו ב-Google Drive.
שינוי אמצעי הבקרה על התוכן אינו מוחק תוכן שכבר אוחזר לשיחות או לזיכרונות שמורים. אמצעי הבקרה על שמירת נתונים ועל זיכרון הם נפרדים.
לחיבור Google Drive ולבדיקת ההרשאות שלו, ראו: אפליקציית Google Drive והגדרתה ב-ChatGPT.
שאלות נפוצות
האם מתן הרשאה לאחסון שיתופי מעניק גישה לכל חברי ה-workspace?
לא. הגישה לקובץ חייבת להיות מותרת הן לפי מדיניות ה-workspace והן לפי הרשאות Google הקיימות של המשתמש המחובר.
האם השבתת הגישה לאחסון שלי חוסמת גם קבצים ששותפו מהאחסון שלי של אדם אחר?
כן. האפשרות מתן גישה לאחסון שלי חלה על קבצים מחוץ לאחסונים שיתופיים, כולל קבצים ששותפו מהאחסון שלי של אדם אחר.
האם רשימה ריקה מסירה את המגבלות על אחסונים שיתופיים?
זה תלוי במצב הגישה שנבחר. רשימת אחסונים מורשים ריקה חוסמת את כל האחסונים השיתופיים. רשימת אחסונים חסומים ריקה אינה מחריגה אף אחסון שיתופי.
האם מנהלי קבוצות יכולים לשנות את ההגדרות האלה?
תפקיד של מנהל קבוצה בלבד אינו מעניק גישה להגדרות האלה, שחלות על כל ה-workspace. בעלי ה-workspace ומנהלי המערכת הם שמגדירים את המדיניות.
האם בחירות הסנכרון הקודמות שלי מגבילות את הגישה בזמן אמת דרך האפליקציה?
כדי לבדוק את הגישה בזמן אמת דרך האפליקציה, עיינו במדיניות השמורה הנוכחית תחת אמצעי בקרת בטיחות ואבטחה. אל תסתמכו רק על בחירות סנכרון קודמות או על סטטוס יצירת האינדקס. פתחו שוב את אמצעי הבקרה, בדקו את המגבלות השמורות ועדכנו אותן לפי הצורך. לאחר ביצוע השינויים, בחרו שמירה, ואז בדקו גישה לתוכן מורשה ולתוכן שהוחרג באמצעות בקשות חדשות.